ארדנבום נ' קנית ניהול השקעות ומימון בע"מ ואח'

פסק דין

לפניי תביעה בגין נזקי גוף שנגרמו לתובע בחניון קניון גבעתיים.

התובע יליד 1944, בהתאם לנטען ביום 26.5.09 סמוך לשעה 07:30 בעת שהותו בקניון גבעתיים שבבעלות נתבעת 1, עת היה בדרכו לכיוון החניון התת קרקעי בקומה מינוס 3, מעד ונפל מלוא קומתו אפיים ארצה, ברדתו מהמדרכה ביציאה מלובי הקניון לעבר החניון.

בהתאם לנטען, האירוע התרחש בשל מחדל של הנתבעת, בכך שלא נקטה אמצעי זהירות סבירים על מנת למנוע את הסיכון שבקיום המפגע, שגרם לנפילתו של התובע. התובע טען, כי יצא מהלובי המואר לעבר חניון ובו תאורה בלתי מספקת ומעד בהעדר שילוט על מכשול, מדרגה או מפגע.

כתוצאה מהתאונה, נטען על ידי התובע כי נגרם לו שבר של ראש רדיוס מרפק ימין וחשד לתלישה של גיד. בשל הפגיעה, התובע שהה ב- 64 ימי אי כושר, נדרש לנטילת משככי כאבים, מעקב רופא משפחה, מעקב רופא אורתופד וטיפולים פיזיותרפיים. התובע לא צרף לכתב התביעה חוות דעת רפואית ואינו טוען לנכות צמיתה.

במסגרת כתב התביעה עתר התובע לפיצוי בגין כאב וסבל ונזקים מיוחדים: הוצאות נסיעה, טיפולים רפואיים ותרופות ושווי טיפול עזרה וסיעוד שקיבל בתקופת מוגבלותו כולל עזרה במשק הבית.

בכתב ההגנה, הכחישו הנתבעות את הנטען הן לקרות האירוע ונסיבותיו והן את הקשר הסיבתי הנטען בין נזקיו של התובע לבין האירוע. הנתבעות טענו להעדר עילה ולהעדר רשלנות.

שני הצדדים במסגרת ראיותיהם הגישו חוות דעת בטיחות לתיק בית המשפט. במסגרת ראיות התובע הוגש תצהיר עדותו הראשית ובמסגרת ראיות הנתבעות הוגש תצהיר מנהל אחזקה ותפעול בקניון מאוגוסט 2004 ועד היום, מר ויקטור ברכה.

הצדדים זומנו לישיבת הוכחות ביום 5 יולי 2012, לאחר שהתקיימו שתי ישיבות קדם משפט בתיק זה ולאחר שהצעתי לסיום התיק נדחתה על ידי הנתבעות. לאחר שמיעת העדים סיכמו באי כח הצדדים טענותיהם בעל-פה.

ראיות הצדדים

במסגרת עדותו, חזר התובע על הגרסה הנטענת בכתב התביעה ובתצהירו. לדבריו, הגיע לקניון בשעת בוקר מוקדמת, בסביבות השעה 07:00, ימים ספורים לפני חג השבועות. ביתו, עסקה במועד הנטען בהפעלת דוכן לממכר תבלינים וביקשה ממנו כי יגיע למקום כדי להביא לה מהחנות מספר מוצרים. התובע החנה רכבו במפלס מינוס 3 של החניון, בסמוך לדלת הכניסה המובילה ללובי ולדרגנועים. לטענתו נכנס לקניון ודקות ספורות לאחר מכן יצא ממנו.

במסגרת חקירתו הנגדית טען: "בתוך המבנה היה אור ובתוך החניון היה חשוך. כיום יש תאורה שלא הייתה במקום, זה חדש לגמרי" (עמ' 8 שורות 11-12 לפרוטוקול) ... "כשכתבתי שאין תאורה ראויה לזה התכונתי, התאורה שהייתה במקום היא רק זו שהייתה בתוך חדר המדרגות היו שם דלתות זכוכית וזה האיר באופן מועט את המקום בו נפלתי" (עמ' 9 שורות 3-4 לפרוטוקול) "נפלתי בגלל ששם יש מדרגה קטנה, של 5-6 ס"מ התאורה לא הייתה במקום, כשיוצאים מאור לחושך עוד יותר חשוך ופספסתי את המדרגה, אין סימון של מדרגה, אגב היום הייתי בקניון במיוחד ועד היום אין סימון תיזהרו רק שמו את השיפוע לנכים ואפילו לא שמו שם אזהרה כשיוצאים לקניון" (שם, שורות 22-25).

בהמשך חקירתו הנגדית נדרש התובע להבהיר כיצד הוא טוען "שהופתע" בשעה שנכנס לקניון מאותו המקום ומאותו המפלס ולכן היה עליו לזכור את הדרך ואת התוואי. התובע הבהיר "כשאתה נכנס פנימה, אתה עולה, כשאתה יורד, ויוצא מאור לחושך אתה עלול ליפול כי המדרגה לא תקנית". (עמ' 10 , שורות 8-9 לפרוטוקול) והוסיף, "צריך להיות שלט על דלת של זכוכית "זהירות מדרגה" אני לא היחיד שנפלתי...המדרגה נמוכה ואין שלט". (שם, שורות 14, 17).

התובע הבהיר בחקירתו הנגדית כי לא רץ אל עבר הדלת אלא הלך באופן רגיל ולא ראה את המדרכה. לדבריו, הופתע מהנפילה.

מומחה בטיחות מטעם התובע, מר יוסף כהן, נחקר על חוות דעתו ותצהירו ונדרש להפנות את בית המשפט לחובות החקוקות שהופרו על לידי הנתבעות בהתאם לנטען. מר כהן הסביר כי חלק מהליקויים העולים מחוות דעתו הינם בבחינת common practice , היינו הצבת מעקה אל מול דלת יציאה כדי שתימנע התפרצות של אנשים אל הכביש כדי "לשבור" את ציר ההליכה של ההולכים בדרך ומניעת כניסתם אל אזור הסכנה וכן קיומו של משטח ומעבר בטוח, על ידי הנמכה של המדרכה או רמפת ירידה למפלס הכביש (סעיפים 4.1 ו-4.3 לחוות הדעת).

לטענת מר כהן הפרה הנתבעת חובה חקוקה, בהתייחס לאמצעי הכוונה ויזואליים כדוגמת שילוט בצבע בולט לעין המזהיר מפני הסכנה ושימוש בתאורה נאותה בהתחשב בעובדה כי המדובר ביציאה מאזור בעל עוצמת תאורה גבוהה לאזור בעל עוצמת תאורה פחותה.

מר כהן, לא הפנה במסגרת חוות דעתו לסעיפים ולתקנות הרלוונטיות. בחקירתו הנגדית אמר כי הן אינן ברשותו, אולם, הצהיר כי קיימות תקנות המתייחסות לעניין זה.

בחקירתו הנגדית, הודה מר כהן כי הגם שישנם פרמטרים והנחיות הקבועות בחוק לתאורה "נאותה", לא ביצע בדיקה עם מכשירים כל שהם במקום המפגע הנטען, וכי לעניין זה הוא מסתמך על התרשמותו מביקורו במקום.

מומחה הבטיחות מטעם הנתבעות מר דני ליבוביץ, מומחה בתחום הנדסת תנועה ותחבורה, הבהיר כי היה שותף לתכנון הקניון והחניונים והתייחס במסגרת חוות דעתו לליקויים הנטענים בחוות הדעת של עמיתו מר כהן. לטענתו "הסכנה" בהתפרצות אל עבר הכביש אינה קיימת במקום הנטען, מכיוון שישנה דלת לצורך כניסה ויציאה מחדר הדרגנועים (הלובי) אל עבר החניון. בסעיף 4.1 לחוות הדעת ציין כי "דלת זו הינה סגורה וכך גורמת להאטה בתנועת היוצאים ונכנסים."

בחקירתו הנגדית, הודה, כי תיתכן סיטואציה ובה הדלת אינה סגורה. אולם לדבריו, לא קיימת חובה להתקנת מעקה. והוסיף כי התקנת מעקה במקום תימנע את שימושו של המשטח לכניסת נכים מחניית הנכים הצמודה לו.